למה רוב מחממי העופות כושלים (ואיך תיקנו את שלנו)
בואו נהיה כנים: חדרי העופות הם סיוט אמיתי עבור מכשירים אלקטרוניים. בגלל ריכוז האמוניה הגבוה באוויר והלחות התמידית, זה בעצם סביבה שמיועדת להרוס את החוטים החשמליים. רוב המחממים הסטנדרטיים פשוט לא מסוגלים לעמוד בתנאים האלה.
בעיית החמצון
אם ראיתם אי פעם חוטי נחושת ישנים בחדרי העופות, אתם יודעים מה זו הקרום הירוק המכוער הזה. זו תוצאה של חמצון הנחושת. זה “רוצח שקט” – כשזה קורה, ההתנגדות החשמלית עולה, החוטים נהיים חמים, ואז – בום – הם נשרפים.
נמאס לנו לראות את זה קורה. לכן ויתרנו על חוטי הנחושת הרגילים ועברנו לחוטים עם מעטפת מיוחדת שמונעת קורוזיה. כך המסלול החשמלי נשאר נקי ויציב, גם כשהאוויר לח מאוד.
מניעת חדירת מים
איכותו של המחמם תלויה באיכות האטימה שלו. אם אפילו כמות קטנה של לחות חודרת למפסק, עלולה להיות תקלה חשמלית. זה בהחלט לא מה שאתם רוצים שיקרה לעופות שלכם.
השתמשנו בתהליך אטימה בטמפרטורות גבוהות, שמאפשר לאטום את החלקים הפנימיים של המחמם. כך ניתן להשתמש במחממים האלה גם בתנאי לחות גבוהה, בלי לדאוג לתקלות חשמליות. הם עמידים, בדיוק כמו המותגים היקרים שאתם רגילים אליהם.
הקושי
הבעיה היא שאי אפשר לקבל חוטים חזקים ואטימה מושלמת, בלי שהמחמם יהיה גדול יותר. אם נשווה את המפסקים שלנו לאלה הזולים והלא אטומים, המפסקים שלנו נראים קצת יותר גדולים. הם גם כבדים יותר. אבל זו המחיר שצריך לשלם כדי שלא להיות צריכים לעלות על סולם כל כמה חודשים כדי להחליף מנורה שנשרפה. רק ודאו שהמוטות שעליהם מותקן המחמם יכולים לשאת את המשקל הנוסף, ואז כל הבעיות ייעלמו.
לא רצינו להוסיף יותר מדי חומרים מיותרים. פשוט השתמשנו בחומרים טובים יותר באזורים שבהם החום פוגע באוויר. כך תקבלו חום אחיד בכל אזור הגידול, ופחות זמן תקוואה.